שאור

שאור (sourdough) הוא מחמצת התופחת בעזרת שמרי בר בלבד, ללא תוספת של שמרים תעשייתיים. לחמים המבוססים על שאור יתפחו טוב יותר בתנור ועשויים לקבל טעם חמצמץ אופייני, בהתאם לרמת החומציות של השאור.
הכנת שאור דורשת מעט סבלנות והתעסקות, אבל התוצאה, לדעתי, שווה את זה בהחלט. לאחר ההכנה, השאור יכול להישמר למשך זמן רב (אפילו שנים!).

שאור

מהם שמרי בר?

שמרי הבר הם זן (או, ליתר דיוק, מספר זנים) של פטריות חד-תאיות, הנמצא באוויר הפתוח. שמרים אלה מתפתחים באופן טבעי במקומות העשירים במזון עבורם (סוכרים) וניתן למצוא אותם על קליפת גרעיני החיטה, על ענבים, שזיפים ופירות אחרים. האבקה הלבנה הדבוקה לענבים ולשזיפים היא למעשה שכבה של שמרים המתרבה על גבי הקליפה (הכוונה לפירות אורגניים, אחרת היא עשויה להיות חומר הדברה...) .
השימוש בשמרי בר להתפחה מוכר לפחות מזה כ-6,000 שנה, ויש לו אפילו רמז בתנ"ך :"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ" (שמות י"ב, ל"ג).

שאור

הכנת שאור

השאור הוא למעשה תרבית של שמרי בר, הנמצאים באוויר ובקמח. על מנת לייצר שאור, יש להתסיס תערובת של קמח ומים בצורה מבוקרת (ראו להלן), עד להתרבות כמות מספקת של שמרים בעיסה.
יש לציין, כי קיימות דרכים שונות לגדל שאור. ניתן להשתמש בקמח ומים בלבד, בתוספות שונות, בסוגי קמח שונים וכן הלאה. חיפוש באינטרנט יניב שפע של אפשרויות. המתכון המוצע כאן מבוסס על זה המופיע בספרה של סמדר זורע-ברמק "על הלחם לבדו", והוא השאור שבו אני משתמש.

יום ראשון
מכינים מי צימוקים, ע"י השריית 100 גרם צימוקים (עדיף אורגניים) בכוס מים חמימים (לא רותחים!) למשך חצי שעה. בתום הזמן מסננים את המים ושומרים חצי כוס מהם. הסיבה לשימוש במים אלה היא שישנם שמרי בר על קליפות הצימוקים אשר יתווספו לשאור. בנוסף, מי הצימוקים מכילים אחוז מסוים של סוכרים אשר יזינו את השמרים ויאיצו את התפתחות השאור.
בקערה קטנה מערבבים לעיסה אחידה חצי כוס קמח מלא, חצי כוס מי צימוקים וחצי כפית דבש. אנו משתמשים בקמח מלא משום שעל קליפת גרעין החיטה (הנטחן בקמח זה) ישנם שמרי בר. הדבש נועד לספק מזון לשמרי הבר ולסייע להתפתחותם.
מכסים את הקערה בניילון נצמד או במטלית בד רטובה, ומשהים בטמפרטורת החדר למשך כ-24 שעות.

יום שני
לא אמור להראות שינוי בעיסה. מוסיפים לקערה חצי כוס קמח לבן, שליש כוס מים פושרים וחצי כפית דבש. מערבבים לעיסה אחידה, מכסים שוב ומניחים ל-24 שעות נוספות.

שאור

יום שלישי
בועות קטנות מופיעות על פני העיסה. כמו כן, העיסה אמורה לתת ריח חמצמץ.
מוסיפים לקערה 3/4 כוס מים פושרים וכוס קמח לחם לבן. מערבבים לעיסה אחידה ומכסים. מניחים לנוח, במשך 24 שעות.

יום רביעי
בשלב זה העיסה אמורה להראות תוססת למדי, עם מספר רב של בועות קטנות על פני השטח וריח חמצמץ.
מערבבים את העיסה ושופכים חצי ממנה לכלי אחר (את החלק הזה ניתן לזרוק, או לתת לחבר שימשיך משלב זה ויגדל שאור משלו). לחצי שנשאר מוסיפים 3/4 כוס מים פושרים וכוס קמח לחם לבן. מערבבים לעיסה אחידה ומכסים. מניחים בטמפרטורת החדר במשך 24 שעות.

יום חמישי
השאור אמור להראות תוסס מאוד ולהיות בעל ריח חמוץ.
מערבבים את העיסה ומוסיפים לה שתי כוסות קמח לחם לבן וכוס וחצי מים. מערבבים היטב, מכסים ומניחים בטמפרטורת החדר למשך כ-24 שעות. שמים לב לשאור, וכשהעיסה נראית תוססת מאוד (הרבה בועות יצטברו על פניה) מעבירים לכלי אטום ומכניסים למקרר.
השאור מוכן לשימוש, ויישמר במקרר לאורך תקופה ארוכה, כל עוד מטפלים בו כראוי (ראו להלן)

תקלות בגידול שאור

בזמן גידול השאור עשויות לחול מספר תקלות:

הצטברות נוזלים על פני העיסה
אם הצטברו נוזלים על פני העיסה, שופכים אותם החוצה (מבלי לשפוך את העיסה, כמובן) וממשיכים כרגיל. נוזל זה מכונה Hooch באנגלית, והוא תערובת מרירה של מים ואלכוהול שנוצר ע"י השמרים.

העיסה לא תוססת
במידה והעיסה לא תוססת בזמן, ניתן להמתין עוד זמן מה (עד כ-24 שעות נוספות). במידה והתסיסה אינה חזקה כפי שהיא אמורה להיות, חוזרים על פעולת החלוקה: שופכים חצי מהשאור, מוסיפים 3/4 כוס מים פושרים וכוס קמח לחם לבן ומערבבים.

עובש
אם התפתח עובש על פני העיסה, יש לזרוק אותה ולהתחיל מחדש.

שימוש בשאור

כשרוצים להשתמש בשאור להכנת לחם, יש להוציא אותו מהמקרר כשעתיים לפני תחילת העבודה. בזמן זה השאור "יתעורר" והשמרים שבו יחזרו לפעילות.
אחרי שמפרישים את כמות השאור הרצויה ללחם, מוסיפים לשאור מים וקמח לחם לבן, ביחס של 3/4 כוס מים לכל כוס קמח ומערבבים היטב. מניחים בטמפרטורת החדר, עד לחידוש התסיסה בשאור (בד"כ כשעה-שעתיים). מחזירים את השאור למקרר.
הערה חשובה: לשאור לוקח זמן להתפתח עד למרב יעילותו. שאור "צעיר", בן פחות מחודש-חודשיים, יזדקק לתוספת קטנה של שמרים תעשייתיים על מנת להתפיח את הלחם בצורה טובה. את השמרים מוסיפים כרגיל, לתערובת הקמח והמלח ולא לשאור עצמו. לאחר כחודשיים, ניתן לוותר על תוספת השמרים ולהשתמש בשאור בלבד לצורך התפחה.

האכלת שאור

אם לא מכינים לחם כל שבוע, יש לדאוג "להאכיל" (או "לרענן") את השאור, על מנת שלא יחמיץ יתר על המידה. האכלת השאור כוללת הוצאה של כוס מתוכו, הוספת 3/4 כוס מים וכוס קמח, ערבוב והמתנה לחידוש התסיסה.

כל עוד מקפידים על רענון השאור, ניתן לשמור אותו במקרר לאורך זמן רב מאוד. השאור משתבח עם הזמן וצובר עוצמה וטעם ככל שהוא מתיישן.

 

שלום רב, ציינת

שלום רב,

ציינת כי בתק' בה השאור צעיר בן חודש - חודשיים, יש להשתמש בעזרה של מעט שמרים,
תוכל לציין כמה זה מעט? ובאיזה שלב יש להוסיפם?

אני שואל מכיוון שהשאור שהכנתי מתנהג כפי שציינת, תוסס וכו', ולמרות זאת לא הגעתי להתפחה שהכפילה עצמה והבצק נשאר די דחוס כשניסיתי את מתכון לחם השאור עם גרעיני דלעת ופשתן.

שאלה אחרונה, ציינת שיש להוציא את האויר מהבצק אחרי ההתפחה הראשונה, לפני הכנת הכיכרות, האם הכוונה ללוש אותו (אם כן כמה?)או ישר לגלגל את הבצק לכיכר?

תודה מראש.

"מעט" = כרבע כפית

"מעט" = כרבע כפית שמרים יבשים.מוסיפים אותם לקמח וליתר החומרים היבשים (כמובן, מבלי שיבואו במגע ישיר עם המלח).
לגבי הוצאת האויר - יש לחבוט בבצק לצורך זה, או ללוש אותו מעט.

השאור המשוגע

הי,
דבר ראשון ברכות על האתר. יש כאן המון מידע מצויין שאני מאוד נהנה לקרוא...
עקבתי אחרי המתכון שלך לשאור וביום החמישי בשעת לילה, השאור מעוצמתו פרץ את הכלי שבו איכסנתי אותו ונשפך על כל השיש.
כשהתעוררנו בבוקר היה ריח חריף של ספק אלכוהול ספק לחם חמוץ.

כתגובה לעניין שפכתי חצי מהשיאור האכלתי אותו, והשארתי אותו להחיאה בכלי.
אני מקווה שהוא לא מת.
אני כרגע מחכה לראות אם הוא יתסוס לי שוב.

תודה על המידע המועיל ועל התגובות המהירות לשאלות...

שלום

שלום איציק.
ראשית - תודה על המחמאות :-)
שנית - העברתי את שאלתך ואת התשובה לה לפורום, ע"מ שעוד גולשים יוכלו ללמוד מנסיונך.

לצפייה בדיון שפתחתי בנושא.

שאור "בצקי"

שלום ותודה על האתר הנפלא, לפני זמן רב עשיתי שאור לפי המתכון המפורסם, ועקב שינויים בחיים הוא נפח את נשמתו. כיום אני מתכוון לעשות שאור חדש ושאלתי היא האם ניתן לעשות שאור בצקי ומוצק יותר ולא כל כך דליל?

לא בשלב הראשון.

לא בשלב הראשון. אחרי שיש שאור פעיל, תוכל להוריד מעט את יחס הנוזלים.

היי, השאור שלי

היי, השאור שלי ביום השני להריונו ולאחר שהוספתי את חצי הכוס של הקמח הלבן ועירבבתי שמתי לב שיש גושישים קטנים לבנים כמו שנוצרים בבלילה של עוגה שהקמח בה לא נטמע היטב. זה נשאר גם לאחר ערבוב ארוך, האם זה תקין? ושאלה נוספת - אם ביום השני השאור מתנהג כמו ביום השלישי - כלומר, יש לו ריח ממש טיפה חמוץ ומעט מאוד בועות, האם זה תקין? השאלה אחרונה היא לגבי הנוזלים שהצטברו לי על העיסה - שפכתי קצת מהם משום שיש כמה ש"נטמעו" בעיסה עצמה - כלומר נראה שהיא הגירה נוזלים קצת, אבל הם לא מספיק דלילים כדי לצאת ממנה, האם אתה מאמין שזה בסדר להמשיך כך?
תודה רבה מראש וסליחה על כל השאלות.