אל תגלו לרופא שלכם איפה מצאתם את המתכון הזה... לחמניות רכות וטעימות להפליא, המתאימות לליווי ארוחות חלביות, להכנת כריכים לבית הספר, או סתם לנשנוש.
קשה להכין לחם בסיסי יותר מזה: רק קמח, מים, מלח ושאור. אבל התוצאה? פנים אוורירי ורך, קרום מתפצח והטעם... בקיצור: כמה פשוט – ככה טעים.
עם הזמן הצטברו בפורום ובהערות שאלות רבות לגבי שאור, החל בגידולו, דרך טיפול בו ועד לפתרון בעיות. בעמוד זה ריכזתי את השאלות שנשאלו (וגם כמה שעדיין לא) ואת התשובות להן. אתם יותר ממוזמנים לשאול אותי ואת יתר האופים באתר שאלות נוספות בפורום "שאור" שבאתר.
בלחם זה השתמשתי בפטנט שלמדתי בספרה של סמדר זורע-ברמק, "על הלחם לבדו". מחית השזיפים המיובשים מעניקה ללחם צבע חום יפיפה וטעם עדין של פרי.
מתכון לפוקאצ'ה – לחם איטלקי שטוח, רך ואוורירי, המלווה המושלם לארוחת פסטה או לפיקניק קיצי. ניתן לשדרג את הפוקאצ'ה על ידי הוספת עשבי תיבול, זיתים קצוצים, בצל מטוגן, פטריות או עגבניות מיובשות לבצק.
דווקא הסינים, שלא ידועים כאופי לחם, המציאו שיטה נפלאה להכנת בצק מקדים, בשם TANGZHONG (אני אפילו לא אנסה לתרגם...). שימוש בשיטה זו מניב חלה רכה מאוד, הנשמרת טרייה גם למחרת יום האפייה.
הלחם שמתקבל מהמתכון הזה הוא רך, מאוד אוורירי ובעל מתיקות קלה. החמוציות היבשות מוסיפות טעם, ניחוח ומראה מיוחדים.
למעט סוגי לחם יש מראה מרשים יותר מ"לחם הנמרים" הזה, המקבל את שמו מהציפוי הייחודי שלו. הלחם המוצג כאן מבוסס על מתכון הולנדי מסורתי והוא רך, מתקתק וטעים מאוד. הציפוי הפריך מתפצח בפה ומוסיף לחוויית האכילה. כמובן שאין מניעה להשתמש בציפוי ה"מנומר" גם בלחמים אחרים.
לחם שאור "מלא", שאינו כולל קמח לחם לבן, אלא רק קמח מלא וקמח שיפון. לחם שכזה מומלץ למי שנדרש לתזונה עתירת סיבים. ניתן להעשיר את המתכון על ידי הוספת גרעינים או עשבי תיבול.
לחם רך, אוורירי וטעים בצורה יוצאת דופן. על אף שמו, אין מדובר בלחם טוסקני אותנטי, שכן המתכון המסורתי הוא ללא מלח. הלחם מבוסס על מתכון המופיע בספר "לחם בבית", לאחר התאמות קלות.